כולנו יחד וכל אחד לחוד

זמן קריאה משוער 4 דקות

אם הגעתם עד לפה, אז אתם כנראה אוהדי כדורגל ואם אתם אוהדי כדורגל, אז אתם חלק מקהילה.

לפני כמה שנים נערך במנצ׳סטר באנגליה ניסוי. כמה פסיכולוגים התנהגותיים רצו לבדוק עד כמה אנשים שעוברים ברחוב יהיו מוכנים לעזור לאלמוני שנקלע לצרה (השומרוני הטוב וכו…). לצורך הניסוי הם נתנו למישהו (סתם מישהו) לרוץ בפארק, ליפול וחיכו כדי לראות אם מישהו יגש ויעזור לו. הם חזרו על הניסוי שלוש פעמים: פעם אחת הנופל לבש חולצה חלקה (בלי שום סימן, צבע או סמל בולט), פעם שנייה לבש חולצה של מנצ׳סטר יונייטד ופעם שלישית חולצה של ליברפול. בכל אחת מהחזרות הם בדקו כמה מעוברי האורח יגשו לעזור לו לקום ואלו היו התוצאות: במקרה של החולצה החלקה, רק 22% מהאנשים שעברו עזרו לאדם שנפל, במקרה של החולצה של מנצ׳סטר יונייטד 80% עזרו לו לקום (פי 4!!!).

ויקיפדיה מחלקת קהילה לסוגים שונים של קהילות כמו גיאוגרפית, תרבותית, קבוצה של בני אדם בעלי עניין משותף (אינטרסים או דעות), קבוצה חברתית, דתית, מקצועית או סתם קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים. חבר טוב רואה את החיבור הזה בין אנשים כחוויות משותפות ועיבוד שלהן, לצד אינטרס משותף ואינטראקציה בין החברים השונים, כשכל אלה מתקיימים במרחב קבוע ובמחזוריות שמעצימים את חווית השותפות. אם אנחנו לוקחים את ההגדרה הזו לכדורגל, הדברים נעשים הרבה יותר פשוטים. המשחק עצמו (במגרש או בטלוויזיה) הוא אוסף של חוויות משותפות, השיח שמתקיים במגרש, בטלפון או ברשתות חברתיות הוא עיבוד חווייה משותפת, כל אלה עטופים באינטרס הנצחון של הקבוצה (או שהיריבה העירונית תפסיד) ואינטראקציה תמידית עם אוהדים אחרים וכמובן שהכל קורה משבת לשבת ובד״כ בסביבה קבועה (אצטדיון, פאב, סלון וכו). אותו תהליך יוצר חיבור משמעותי בין האוהדים השונים, אפילו כאלו שלא מכירים אחד את השני. החיבור הזה גורם לנו לתחושה של ערבות הדדית ושותפות גורל ולכן כשאנחנו רואים חבר בקהילה שלנו נפגע או זקוק לעזרה, הסיכוי שנעזור לו הוא גבוה. בניסוי למעלה, הרץ שנפל עם חולצה של מנצ׳סטר יונייטד היה חלק מהקהילה הזו ולכן 4 מ-5 עוברי אורח אוהדי מנצ׳סטר יונייטד באו לעזור לו לקום. תסכימו שזה מרשים.

אבל מה עם החולצה של ליברפול? לא פחות מ-30% עזרו לאדם אלמוני שהם לא מכירים לקום למרות שהוא אוהד את אחת היריבות המרות של הקבוצה שלהם, קצת פחות מפי 1.5 מאשר עזרו לאדם שרץ ללא זיהוי עם חולצה חלקה. תסכימו שזה נשמע מוזר. למה זה קרה? כי קהילה נוצרת סביב ערכים משותפים וחוויות משותפות וכשמנצ׳סטר מפסידה, אוהד של מנצ׳סטר מרגיש כמו שאוהד של ליברפול מרגיש כשליברפול מפסידה. גם אוהדי יונייטד וגם אוהדי ליברפול רואים בכדורגל ובאהדה כערך גבוה ולכן הם עדיין שייכים לאותה קהילה ויבואו ויעזרו זה לזה. הפסיכולוגים גרטנר (Samuel L. Gaertner) ודובידיו (John F. Dovidio) התייחסו למה שקרה כאן בתיאוריה של זהות פנים-קבוצתית משותפת (Common Ingroup Identity Theory). בתיאוריה הם מסתכלים על קבוצת השייכות (ingroup) והקבוצה החיצונית (outgroup) וטוענים שכאשר חבר בקבוצה החיצונית מראה סממנים ששייכים לקבוצת השייכות, קבוצת השייכות תתייחס לאדם ששייך באופן שונה ותזדהה איתו יותר בקלות (התיאוריה קצת יותר מורכבת, אבל על זה בהזדמנות אחרת). זה בדיוק מה שקרה עם אוהד ליברפול שראו אותו אוהדי יונייטד נופל.

gary_neville_liverpool
גארי נוויל, שחקן מנצ׳סטר יוניטד, מושפל ע״י אוהדי ליברפול אחרי הפסד

אז אנחנו אוהדי כדורגל ואנחנו חלק מקהילה גדולה של אוהדי כדורגל בכל העולם (יש איזה 3.5-4 מיליארד מאיתנו בכל העולם) ואנחנו מתחלקים בתוכנו לקהילות יותר קטנות של אוהדי מנצ׳סטר יונייטד, ריאל מדריד, הפועל באר שבע, הפועל קטמון, בית״ר נורדיה ועוד ועוד ועוד. חוץ מזה, אנחנו שייכים לעוד לא מעט קהילות לפי האוניברסיטה שלמדנו בה, השכונה שאנחנו גרים בה, הדת שנולדנו לתוכה, המעמד הסוציו-אקונומי שלנו, המדינה שבה נולדנו או גדלנו, מקום העבודה שלנו, הדעה הפוליטית שלנו ואני יכול לרשום עכשיו עמוד שלם של דוגמאות. מדי פעם, למען האמת יותר ממדי פעם, באופן די נפוץ, כשאנחנו אוהדים קבוצה אנחנו לוקחים על עצמנו עוד ערימה של קהילות שקשורות לקבוצה. בין אם הגענו לאוהד את הקבוצה בגלל שאנחנו חלק מקהילה (בולגרי שנולד ביפו לא יכול לאהוד אף קבוצה אחרת חוץ ממכבי יפו) או בין אם זו קהילה שלקחנו על עצמנו כחלק מאהדת הקבוצה וקשה לנו להפריד בין השתיים (הפועל ת״א ושמאלנים או בית״ר י-ם וימנים). קהילות הכדורגל הן לא רק סביב כדורגל, אלא סביב עולם ערכים רחב יותר ועשיר יותר שקשור לכל מיני מעגלים שונים בחיינו שמושפעים מהם. בארה״ב נהוג מאוד להמשיך לאהוד קבוצות על בסיס של המוסד האקדמי בו למדת. בגלזגו החלוקה הדתית מובילה את החלוקה בעיר בין ריינג׳רס (פרוטסטנטים) וסלטיק (קתולים). אם אתה אוהד בארסה אתה כנראה בעד עצמאות לקטלוניה ואם אתה אוהד אתלטיקו בילבאו אז אתה כנראה בעד עצמאות באסקית. בלונדון, אין כמעט סיכוי שתהיה אוהד טוטנהאם אם אתה מגיע ממשפחה ממעמד הפועלים ואין כמעט סיכוי שתהיה אוהד ווסטהאם אם תגיע ממשפחה ממעמד גבוה. גם השמות של באייר לברקוזן ו-פ.ס.וו איינדהובן הם לא שרירותיים.

rivalries
יריבויות ידועות בספורט המתבססות על מאפייני זהות שונים

כל השיוכים האלה תורמים ליצירת הזהות הקהילתית או קולקטיבית סביב הערכים או המסורת שמחוץ לכדורגל אבל לחלוטין נמצאת במגרשים. אותה זהות קולקטיבית יכולה להתבסס על משהו שנולדנו איתו ואנחנו לא יודעים מה הסיבה לכך (׳אני אוהד הפועל ת״א מאז שאני זוכר את עצמי׳), זה יכול להיות משהו שהתחברנו אליו בעקבות רצון להשתייך (׳אבא שלי היה הולך למשחקים של מכבי ת״א, אז התחלתי ללכת איתו׳), או שזה יכול להיות משהו שעשינו מבחירה בהתבסס על רגשות (׳ראיתי משחק שלהם ומאוד אהבתי את איך שהם משחקים׳). אם זו הדרך שבה אנחנו כאוהדים מאמצים לנו את הזהות הקולקטיבית, אותו דבר קורה עם הזהות הקולקטיבית שלנו הפוליטית, הלאומית, המגדרית, הדתית, המעמדית וכל האחרות.

כל הזהויות הקולקטיביות שלנו מתבססות על כל מיני סמלים, סיפורים, מיתולוגיות, תמונות וצבעים שונים שנבנים עם הזמן והופכים אותה לעשירה יותר וקונפליקטואלית יותר. בתור אוהדים, הזהות הקולקטיבית שלנו כאוהדים מתנגשת או מתחברת לזהות הקולקטיבית שלנו כבני אדם ואזרחים. לחיבור בין הספורט לבין הקהילות והזהויות השונות יש כל מיני הסברים וסיפורים חלקם מעניינים פחות, חלקם מעניינים יותר. בחיבור הכמעט מיסטי הזה בין קהילות של אוהדים וקהילות זהות שונות הבלוג הזה יעסוק. הוא יספר את אותם סיפורים, הוא יתלווה לאוהדים ויכתוב על מה שמחבר אותם ומה שמפריד אותם, הוא בעצם ינסה להבין מה מגדיר אותנו לא רק כאוהדי וקהילת אוהדי כדורגל, אלא כבני אדם שאוהדים כדורגל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *